לאחרונה עלו מספר סוגיות בעניין חבות דמי הביטוח בעד עובדים זרים המועסקים בישראל ללא אשרת עבודה בתוקף, וזכאותם לגמלאות מכוח חוק הביטוח הלאומי.
ככלל, העסקת עובדים בישראל מחייבת דיווח למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) ותשלום דמי ביטוח לאומי. הדיווח והתשלום למל"ל מבוצעים בהתאם לסל הזכויות שהם מבוטחים בו כפי שיפורט.
רקע
לפי הערכות, כמחצית מהעובדים הזרים עובדים בישראל שלא כדין. קבוצה זו מורכבת מכמה סוגים עיקריים:
• עובדים זרים השוהים בישראל כחוק באשרה שאינה אשרת עבודה (כגון באשרת תייר).
• עובדים זרים שעובדים בישראל לאחר שפג תוקף אשרת העבודה שלהם.
• עובדים זרים בהיתר, שאינם מועסקים אצל מי שקיבל היתר להעסיקם.
• עובדים זרים ששוהים בישראל ללא אשרה ולכן שוהים בארץ שלא כדין.
היקף הזכויות הסוציאליות לעובד זר
לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי, כל עובד זר מבוטח בענפי הביטוח הבאים:
א. ביטוח מפני פגיעה בעבודה -ענף זה מבטח את העובד ובני משפחתו במקרה של פגיעה בעבודה, לרבות גמלאות בעין (טיפולים רפואיים, שיקום וכו').
ב. ביטוח מפני פירוק חברה או פשיטת רגל של מעסיק -ענף זה מבטיח, כפוף למגבלות שנקבעו בחוק, את תשלום שכרו של העובד וכן תשלום הפרשות סוציאליות לקופת גמל, כאשר המעביד אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויות כלפי עובדו.
ג. ביטוח אימהות -מכוח ענף זה, עובדת זרה, או אשת עובד זר המועסק בישראל, זכאית למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה לפי תנאים מוקדמים שנקבעו בחוק. עובדת זרה זכאית לדמי לידה בתנאים דומים שחלים על עובדת תושבת ישראל.
ד. קצבת ילדים - זכאים לה עובדים זרים השוהים בישראל כדין שילדיהם נמצאים בישראל.
עובדים זרים ממדינות שחתומות עם ישראל על אמנה לביטחון סוציאלי שכוללת גמלאות, מבוטחים בענפי הביטוח שמבוטחים בהם תושבי ישראל (כולל שלושת ענפי הביטוח שמבוטחים עובדים זרים) למעט לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
התשלום והדיווח למוסד לביטוח לאומי נעשים בהתאם, לפי שיעורי דמי הביטוח הלאומי שחלים על תושבי ישראל (ללא דמי ביטוח בריאות).
הזכאות לביטוח בריאות
ככלל, מי שאינו תושב ישראל לפי קביעת המל"ל אינו מבוטח לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בעניין זה הותקן צו הקובע הסדר מפורט המחייב מעסיק לבטח עובד זר בישראל במסגרת ביטוח רפואי פרטי, לרבות עובדים זרים השוהים בישראל שלא כדין.
זכאות לגמלאות- עובדים לא חוקיים
בראשית 2003, במסגרת חוק ההסדרים, תוקן סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי לפיו "לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל (בסעיף זה - שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור".
המונח "תשלום" (לפי הפירוש של המוסד לביטוח לאומי לסעיף) משמש בעיקרו למקרים שבהם מדובר בתשלום של גמלה בכסף ולא חל על גמלאות אחרות, כגון טיפולים רפואיים.
המוסד לביטוח לאומי אינו משלם קצבאות חודשיות המשתלמות בעד תקופה (דמי פגיעה, דמי לידה, קצבת נכות מעבודה) כל עוד העובד שוהה בישראל שלא כדין.
החוק אינו חל על גמלאות שאינן משתלמות "בעד תקופה"- כגון מענק, אלו יוסיפו להשתלם גם למי ששוהה בישראל שלא כדין.
מי שקמה לו הזכות לגמלה בהיותו בישראל שלא כדין, לא יוכל לקבלה בעד תקופת שהותו הבלתי חוקית בישראל. מרגע שפסקה שהותו הבלתי חוקית (או שיצא לחו"ל או שהשהות הפכה חוקית) תשוב הגמלה להשתלם.
נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט)
